שוק העבודה בישראל מורכב ממגוון רחב של מגזרים וענפים, חלקם נשענים באופן מהותי על העסקת עובדים שאינם אזרחי המדינה. בין אם מדובר בענף הבנייה, החקלאות, הסיעוד או התעשייה, השימוש בעובדים זרים הפך לחלק אינטגרלי מהפעילות הכלכלית של מעסיקים רבים. עם זאת, לצידה של האפשרות להעסיק עובדים זרים מגיעות גם חובות רגולטוריות, ובראשן – תשלום היטל עובדים זרים. מדובר במרכיב משמעותי בעלות ההעסקה של עובדים זרים, אשר מטרתו לייצר תמריץ כלכלי למעסיקים להעדיף העסקת עובדים מקומיים. הבנת מהותו של ההיטל, אופן חישובו והשלכותיו החשבונאיות והמשפטיות – חיונית לכל עסק המעסיק או שוקל להעסיק עובדים זרים.
מהו ההיטל ומדוע הוא קיים?
היטל עובדים זרים הוא תשלום חובה שמוטל על מעסיקים בגין העסקת עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושבי קבע. מדובר למעשה במס לכל דבר, אשר נקבע בחוק מיסוי עובדים זרים, ומופנה לקופת המדינה. תכליתו העיקרית היא לצמצם את התמריץ הכלכלי בהעסקת עובדים זרים ולהבטיח שלעובדים ישראלים תינתן עדיפות בשוק העבודה, גם אם עלות שכרם גבוהה יותר. המדינה רואה בהעסקת עובדים זרים פתרון נקודתי לענפים הסובלים ממחסור בכוח אדם מקומי, אך במקביל היא מעוניינת לשמור על האיזון, כדי שהעסקה זו לא תגרום לדחיקת עובדים ישראלים. ההיטל נועד אפוא לייקר את עלות ההעסקה של העובד הזר ולגרום למעסיקים לשקול היטב את נחיצות הגיוס.
מי חייב בתשלום ההיטל?
החובה לתשלום ההיטל חלה על כל מעסיק – תאגיד, עוסק מורשה, מלכ”ר או רשות ציבורית – אשר מעסיק עובדים זרים בתחומים שאינם פטורים מהחוק. החובה חלה ללא תלות בגודל העסק או במספר העובדים, וכל עוד מתקיימת העסקה בפועל של עובד זר, חלה גם החובה לשלם את ההיטל, אלא אם ניתנה הקלה מפורשת בהתאם לנהלים הקבועים. ישנם ענפים שבהם קיימות הקלות או פטור – לדוגמה, ענף הסיעוד הפרטי נהנה מהטבות בשל אופיו החברתי והמחסור המתמשך בעובדים. גם מוסדות רפואיים ומעסיקים ציבוריים מסוימים עשויים ליהנות מהפחתה או פטור בהתאם להנחיות משרד הפנים ורשות המיסים.
שיעור ההיטל ואופן חישובו
גובה היטל עובדים זרים משתנה לפי הענף בו מועסק העובד הזר. נכון לעדכונים האחרונים, שיעור ההיטל הכללי עומד על 20 אחוז מהשכר החודשי של העובד הזר, אך בענפים מסוימים, כגון חקלאות ובניין, שיעורו נמוך יותר – לעיתים 10% או פחות, בהתאם להסדרים ונהלים ספציפיים. חשוב לציין שהחישוב מתבצע לפי שכר הברוטו ששולם בפועל, כולל רכיבי שכר משתנים כגון שעות נוספות, אך לא כולל תשלומים שאינם שכר עבודה (כמו החזר הוצאות). המעסיק נדרש לדווח על העסקת עובד זר באמצעות טופס ייעודי ולשלם את ההיטל לרשות המיסים באופן תקופתי. במשרד של יהודה ארליך ושות’ חשוב לנו להדגיש שאי-עמידה בדרישות הדיווח או בתשלום ההיטל במועד עלולה לגרור קנסות, ריבית והשלכות נוספות, לרבות אי-יכולת להאריך אשרות עבודה לעובדים קיימים או לקלוט עובדים נוספים בעתיד.
היבטים משפטיים וסיכונים פוטנציאליים
מלבד הפן הפיסקלי, קיימת חשיבות גם להבנת ההשלכות המשפטיות של אי-עמידה בדרישות החוק. מעסיקים שלא מדווחים כנדרש על העסקת עובדים זרים או שאינם משלמים את ההיטל – חשופים לא רק לקנסות אלא גם להליכים פליליים, בהתאם לחומרת ההפרות. כמו כן, הם עלולים להיכנס לרשימות “מעסיקים מפרים”, דבר שיפגע באפשרותם להעסיק עובדים זרים בעתיד או לקבל רישיונות חדשים. חלק מהמורכבות נעוצה גם בשינויים התכופים במדיניות הממשלתית בנושא עובדים זרים, דבר שמצריך מעקב רציף אחר חוזרים, עדכונים והחלטות ממשלה. במקרים של שינוי בשיעור ההיטל או במדיניות הפטור, חשוב לבצע התאמות מידיות בדוחות השכר ולוודא שהדיווחים לרשויות מבוצעים כנדרש.
בזכות ליווי חשבונאי שוטף ניתן להימנע מהפתעות, למזער חשיפות מיותרות ולבנות תשתית העסקה נכונה, יעילה וחוקית – כזו שתשמר את יציבות העסק ותמנע עימותים עתידיים מול רשויות המדינה. לייעוץ בנושא היטל עובדים זרים ניתן לפנות ליהודה ארליך ושות’ ישירות כאן באמצעות האתר.